בלוח השחמט שלי
העץ ממורט ובלוי
מרוב משחק שחוק
ואני יושבת ערומה, לגופי
רק אגלי זיעה ניגרים
ובחיקי ערימת אסימונים משומשים

המלכות הובסו והמלכים גורשו מהארץ
הארץ הפכה למכרה מלח
והחיילים שוכבים ללא רוח חיים.
צמרמורת חולפת בגווי הרטוב
כשעיניהם פקוחות לרווחה
ומבטם אינו מביע אפילו תוכחה.

פניהם לחיות הרעות שיבואו
צמאות דם, ניבים חשופים.
על לוח עץ חלק
שחור ולבן משובצים
קובייה נזרקת כלאחר יד
ואדום סוראליסטי ניתז.

מקפלת את לוח העץ
ואוספת את שחקני העייפים.
הגשם על גופי מתערבב עם חמיצות זיעתי
אני מפנה גבי לחיות הרעות
ופוסעת חרישות משדה הקרב הזה
עוזבת עולם מפוספס בשחור לבן.

אולי מחר אקנה לוח חדש, לבן בלבד
ובשוק הפשפשים במחיר מציאה
אקנה בגדי מלכות ואכתיר את עצמי
כמלכה בממלכת המלח
ואתן לחיות הרעות
ולהגיר דמם ודמי
על ערמות של מלח לבן.

אך, הס, המלכות הובסו והמלכים גורשו
ואני רק ילדה קטנה משתעשעת במשחקים אסורים
שוכחת שהגשם מחכה בין קולות הקרב שגווע
לבשי בגדיך, החום כבר עבר, תעתועים והזיות
את סתם ילדה ובלבך מלכה עזובה.