|
אולי את האישה
שהים פיסל
ואולי בנועם רגשותיי
פיזזו פעמייך באדוותיי -
שפקדו חופייך.
ילדת חוף נהדרת
אדמך מביטה בים,
משיחה אל גליו,
מאדימה באור שקיעה
ואזכרך כמשהו יקר ומופלא. |
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.