8.7.1980

המשורר יהודה עמיחי כותב על כל
דבר אשר קורה לבנו הקטן
אפילו כשזה אך משתין
בקשת
ולא בענן.
אז גם אני יכול לעשות זאת
כי זה כל כך מלהיב ומרגש להיות אבא
שאפילו גם אני יכול לעשות זאת.

אתמול למשל התחיל רועי הקטן שלי
לראות. כך בבוקר בשעה חמש וחצי בבוקר
הוא התחיל לעקוב אחרי צעצוע עגול
עם ידית, בתוך החלק העגול ישנם מיני
חלקיקים כאילו מרעישים,
והוא התחיל לעקוב אחרי צעצוע עגול
עם ישית.

זה נורא משמח את האבא והאמא שהילד
שלהם, הפרי הראשון שהבשיל אחרי
שהלכו יחדיו להרבה סרטים
מתחיל לראות. כמו שאולי את יהודה עמיחי זה
מרגש שהילד שלו אך משתין
בקשת
ולא בענן.

כי אם הוא היה משתין בענן
אחר כך בחורף היה
יורד
גשם צהוב
מעניין כמו אותו ברד
בדרום
ספרד
הערב.

ומה שיותר יפה זה שהערב הוא
ימשיך לראות אותו צעצוע עגול
עם ידית
שמשמיע רעש עקב החלקיקים שבו
וזה לא ישעמם אותו.

לא ישעמם אותו כמו שהשיר
הזה משעמם אותך הקורא.
אבל זו בעייתך
כי אני הוא האבא של רועי הקטן.