אז אני עייף...
מאתמול בלילה
אבל הוא עייף,
מהחיים.
קשה לדבר על זה
קל להוציא לפועל,
רק לעקוף איזה פסיק בנוהל.
אני חושב שוב
בעצם
איפה האמת במהלך כזה?
ברחה.
לעניות דעתי: בלי כנות
אין לו לאדם מהות , לכן...
אני פוסל.
עצוב לי לראות וקשה לעכל,
אני מבין ללבו
סתם לא, אני לא מבין את העניין
אם אתה כבר כאן
לא שווה לתת הכל? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.