אסנת אינציגר-אלון / השלווה |
מחוללת ימים ושעות
יד הזמן לא קימטה נעוריה
והעצב לא הכמישה.
היא ממתינה לך
סופרת רגעיה
שתבקש הגותה ודרך חייה.
סמוקה, נרגשת, אליך ניבטת.
הושט לה יד
ותחבור עם כוכבים
לרשת אהבתך.
אתה לוגם אותה
בגמיעות קטנות של אושר
לא לבזבז מהותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|