אסנת אינציגר-אלון / הרהורים |
הפרחתי לשמיים
נתלו ביום משמים
של סתיו על חלוני.
לזרא היו לי מחשבות
פילוסופיות על מהות
האדם שעה שאני
תלויה על בלימה
ואיני יודעת מנוח לנפשי
את צער העולם הנחתי
לאחרים.
אנוכית בדרכי
זורה אהבה
בממטרים קולחים
על סביבתי הקרובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|