רק היום, שמתי לב לכך שהמילים נצח ו נצחון באות מאותו
השורש.
ההארה הזאת נחתה עלי בעקבות מעשה קטן, אבל ענק, של הנצחה,
שהייתי עד לו בחג האהבה.

לזכרו של נועם גולדמן שנפל במלחמת לבנון השניה, הקימו חבריו
גלעד.

לא מצבה היתה זו, גם לא ספר זיכרון, או תערוכה.
היתה זו ארוחה!
ארוחה ויין!
חגיגיות, בחג האהבה!

לזכרו, השיקו יין חדש שיצרו בעצמם ונתנו שמו נעם.
ארוחת גורמה של טאפסים בסגנון ספרדי, מלווה ביין המדובר הוקדשה
לו.
ריקוד הפלמנקו, שנראה כמו מלחמה של אהבה או אהבה של מלחמה,
הוסיף נופך של מטחי כבוד לארוע.

אני, דרך אגב, נקלעתי לשם כמעט במקרה.

אסיים במה שפתחתי בו - היה שם ניצחון, היה שם נצח.

טו' באב תשס"ז