בעלות השחר במזרח הרחוק
מתעוררים הנזירים לעוד יום קשה של השרדות, אך עם אחזקת אמונה והרבה נחישות
בדעתם.
יום יום צריכים הנזירים להוכיח את עצמם.
כמו קבצנים, שורצים יחפים ברחובות בשיירה אחת כתומה.
אם לא יתרמו להם מזון בשעות הללו, הם לא יאכלו כל היממה.
רצנו כל המשפחה לתעד את האירוע, קניתי להם בעשרים באט צלוחית עם מאכלים לא
מעובדים מלבד אורז...
וכאות תודה צריך לרדת על הברכיים, והם מדקלמים ברכת תודה להמשך הדרך.
נשמע קצת מאולץ, כי הכל חייב להיות מסודר ובעיקר מהיר. אבל בפנים ברור לכולנו
שהם מודים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.