[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוליול רז
/
הקשרים שבחבל החיים

הקשרים שבחבל חיי

לאורך חייך מיום לידתך ועד אותו היום שתזדכה על עצמך...עומד
לרשותך חבל ארוך,שעליו ובעזרתו אתה קושר את קשריי חייך עם
חבריך ואוהבך וכל הסובב אותך.
כל קשר קטן,גדול,רופף או הדוק מסמל את הקשר עם אותו אדם או
מקום שאהבת ונקשרת אליו בחייך.
יש קשרים בחבל חיי והם שונים ומגוונים,יש כאלו שגדולים אך עם
כל גודלם הם רופפים ונוטים להיפרם עם חלוף השנים.
ויש גם את אותם קשרים קטנים בחבל,שמהודקים וחזקים כל-כך עד אשר
אינם ניתנים להיפרם לעולם.

כשהגעתי בראשונה לקיבוץ,ביחד עם הורי, נשלחתי היישר "לבית
הילדים",שם כבר הסבירו לי שזהו ביתי החדש שבוא מהיום אתגורר
במשך רוב שעות יומי,אני שבאתי מהעיר כמובן הדבר היה בניגוד למה
שהכרתי ובהתחלה קצת התבלבלתי, בין ההגדרות,המושגים והכללים
הנהוגים במקום מגורי החדש: "בית ילדים","חדר של ההורים",ישנים
עם ילדי הכיתה ולא עם אמא ואבא בבית ועוד המצאות משונות כמו
יום בוץ,יום קצף בבריכה, או שבוע חליבת פרות.. ועכשיו כל זה
נקרא ביתי ועלי להסתגל למקום ולנוהלים שחלים בו..
אחד הזכרונות הראשונים שלי היה מאירוע שקרה ביומי הראשון
בקיבוץ,כשהגעתי ל"בית-הילדים ",שם פאני רותי וזוהרה עם
ציפורניי החתולה עשו לי סיור הדרכתי על מה עושים ועל איך
מתנהגים וחיים בבית הילדים שמעכשיו הוא גם ביתי שלי..
יש "חדר-אוכל"גדול לחברי הקיבוץ המבוגרים שם הם  אוכלים ולנו
לילדים יש חדר אוכל אחר וקטן שנמצא בתוך הבית עצמו.
יש גם את המקלחות לבנים ולבנות-כמובן שלחוד,שני חדרי מקלחת, עם
שני "דושיים" שעומדים האחד מול השני.ובהמשך חדר הרחצה יש גם
שידה ארוכה שבה תאים תאים קטנים עם מברשת שיניים ושער כשמדבקה
עם השם של אותו הילד מבדילה .
ויש "חדר-ארונות"בו נמצאים הבגדים של כל הילדים,ארונות שגם
מחולקים לפי שמות הילדים ובכל תא ישנה מחיצה שמבדילה בין"בגדי
בוקר","וערב" ואסור להחליף את זמני הלבוש שנקבע. לגבי תחתונים
וגרביים את אלו לוקחים מתא "הכללי",כלומר:כולם לובשיים את אותם
התחתוניים ואין הפרדה בין האחד לשני.
ובהמשך ישנו מסדרון ארוך המחבר בין  חדרי שינה קטנים שבכל אחד
מהם ניצבות  ארבע מיטות שצמודות לפינות וליד כל אחת מונחת
כוננית זעירה בצבע אדמדם עם מגירה,שם מותר לילד לשמור על כמה
חפצים אישיים משלו.
על כל מיטה מונח ומתוח כיסוי מבד פסים, פסים בצבעי כחול-ירוק
מזעזע שתואמים כמובן לווילונות שתלויים בחלון.
כשנכנסתי  לחדרי החדש התישבתי על המיטה וניסית לעכל את כל אותם
דברים חדשים שלמדתי כרגע "מהסיור המודרך",כהסתכלתי מסביבי
ראיתי אותך,ילד רציני עם תספורת "סיר"שמדפדף להנאתו
באיציקלופדיה.
לאחר שהבחנת בנוכחותי ישר פקדתה לעברי.."את יכולה לעמוד רק על
שתי הבלטות האלו בשאר החדר אסור לך לדרוך.."זאת היתה ההקצאה
מבחינתך,ואני כל-כך נבהלתי ממך ומהחוק החדש שנכנס לרשימה
ובאותם הרגעים רק חשבתי איך לכל השדים והרוחות אני בורחת
מהמקום המוזר וההזוי הזה ולא חוזרת אליו בחיים יותר..

עם הזמן הפנמתי את החוקים והכללים בעולם החדש,הוכנסתי בהרבה
חום,אמפתיה ואהבה לתוך "הקבוצה"והייתי כאחד הילדים מכיתת
הילדים ונספרתי כאחת משבט הקיבוץ.
לראשונה בחים הרגשתי שייכת וקשורה לסביבה, חלק בלתי נפרד
מהכלל, הרגשה של ביטחון ושייכות בביתך שלך.
ואם נודה על האמת עד היום לא מצאתי מקום שבו הרגשתי שייכת,שלמה
או קשורה עד הסוף.
נכון שעזבתי פיזית את הקיבוץ לפני שנים רבות,אך בליבי אני תמיד
יהיה שם,זהו המקום היחידי (מבין רבים)שבו הרגשתי,מרגישה בית
אמיתי.
במרוצת השנים יצא לי לנדוד אי אלו פעמים,הצלחתי לחוות עוד כמה
סוגי התיישבויות בארץ הזאת.
אני יכולה לומר בכנות שבאף מקום מכל אותם בתים לא הרגשתי כחלק
מהשלם אלא יותר כמתבונן מהצד,נבדל,שונה ולא מתחברלכלל שסובב.
רק בקיבוצכם הקטן שנמצא במשור הארץ הרגשתי בית,שייכות,הגנה
ואהבה מהסביבה.
אני מרגישה שזכיתי לגור ולחיות במקום קסום עם אנשים טובים
ונפלאים שלידם הרגשתי שורשית וקשורה רגשית.

בשנים האחרונות  שעברו לא יצא לי לפקוד את האזור מכיוון שגם
אבי נפרד לתמיד מהמשור ומאיתנו החיים פה. ..כך יצא שלא התראתי
איתך כמעט,אתה יודע,כל אחד עם הטיולים שלו,הלימודים והבלבלות
של החיים.
המרחק וחוסר המפגש לא הכהו לרגע אצלי את תחושת הביחד
המשותף-החברי,המחשבות עליך,ועל שקורה בחייך ועל חבריי האוהבים
מהילדות המשיך ללוות את מחשבתי עד היום.
מדי פעם כשיצא לי לפגוש אחד "מפליטי הקיבוץ" נסיתי לברר ולדלות
פרטים וסיפורים חדשים עליך ועל השאר.
לפני שבועות מספר,באחד מביקורי השבת אצל אמא בקיבוץ שמעתי מפיה
בשורה משמחת:...שאתה מתחתן! היא סיפרה  שמצאת לך בחורה מקסימה
שיש לה פלפל כמעט כמו של אמך...ואפרופו אם כבר מדברים על
ההורים,הידעת שאמי היא זו ששידכה בין הוריך שלך?!
יש קשרים אשר נקשרים פעם אחר פעם באותו המקום על החבל והם
חזקים יותר מאיתנו...

יקירי שמחתי כל-כך לשמוע שמצאת את אהבת חייך ושאתה מתמסד.אתה
המהפכן,הרפתן הנצחי והזרוק הופך לאיש מיושב ורציני, כנראה
שחזרת למקורותך וישנו מצב שהבן שלך יקרא להנאתו
אינצקלופדיה!....
המוני מזלים טובים לך ולאשתך,שתזכו לזוגיות פורה,שופעת,אוהבת
וחזקה.
ולך אישתו היקרה,שאינני עוד מכירה,יש לי רק לומר לך שמצאת
לעצמך בחור מקסים עם לב של משורר ונשמה גדולה.
ושביחד תעשו הרבה נושקות קטנים וחמודים...
כולי תקווה שבזמן הקרוב יצא לי לראותך ואת בני משפחתך וביתך.

באהבה גדולה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Last Come
First Go








מרגלית הר-שפי
מחפשת דרכים
להקל את הכעס של
חברותיה במאסר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/07 15:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוליול רז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה