כבר אבדו לי התקוות,
שאת האור אצליח לראות.
מה שאני רואה,
זה רק חושך ואפלה,
רק את זה לראות אני יכולה,
מלבד זה דבר לא מצליחה.
למה החיים כ"כ אכזריים?!
למה באושר לחיות, הם לא נותנים?!
למה ככה אליי מתנהגים?
בשבילי אלה בכלל לא נחשבים חיים.
ממשיכה קדימה, מנסה,
אולי בסוף עוד הגיע לקצה המנהרה.
רק הולכת, לא מפסיקה.
אך את האור אינני רואה.
התעייפתי מלנסות.
לא יכולה יותר ללכת,
לא יכולה להמשיך,
הכח כבר אזל,
הכל נגמר, הכל החשיך.
לראות את האור בקצה המנהרה.
לא אוכל להספיק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.