כל יום שעובר,
הכאב רק גובר.
לא רוצה לעזוב,
לא רוצה לוותר.
אין בי יותר כח,
נמאס לי כבר לברוח,
נמאס לי לבכות,
נמאס לי לצרוח.
רוצה רק לשכוח.
עד היום הייתי מתפללת לאלוקים,
שייתן לי לחזור לחיים.
אך עכשיו מרגישה שהם נגמרים,
ומבקשת מאלוקים, שיזרז תהליכים,
שאסיים עם אלה החיים.
שיפסיק את הסבל,
שיפסיק את הדמעות.
שלא אוכל יותר לחיות.
החיים שלי מזמן הפסיקו להיות מאושרים,
החיוכים כבר לא אמיתיים, החיוכים מזוייפים.
עכשיו רק נותר לי לספור את הימים,
ולהגיד תודה לאנשים המעטים שגרמו לי לחיוכים,
ולאלוקים, על הדברים הטובים שהיו לי בחיים,
ולא יחזרו לעולמים.
זה נגמר, כבר מאוחר...
הסתיימו לי החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.