[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יסמין גבע
/
ידידים

"הוא היה אחד כזה שבחיים לא היית חושבת שזה יקרה לך אתו", היא
אמרה לי בפה חצי מלא בשקשוקה ולחם, והיא צדקה.
אני ועמית לא היינו ידידים קרובים אבל היו לנו שיחות נפש
עמוקות שמילאו הרבה לילות בודדים, באמת שאף אחד לא ראה את זה
מגיע...
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו והוא עשה לי מסאז'. אנחנו רק
ידידים, אז זה לא יזיק אם אני אוריד חולצה וזה גם לא ישנה כי
אנחנו לא רואים אחד את השנייה ככה, פשוט ידידים וזהו.
הוא סיים את המסאז' - פאק, הבן אדם יודע את העבודה... לא רציתי
להזיז שריר, הייתי יותר רפויה מזין של אחד שראה הרגע את חנה
לסלאו ערומה - נשבעת. אז הוא נשכב לצדי וחיבק אותי קצת. כבר
התחבקנו פעם אבל זה היה יותר 'חיבוק היי' או 'חיבוק ביי' ולא
כזה חיבוק.
היה חם מאוד אבל המאוורר בחדר שלו עשה קר בתורות, הסתובב לו
בחדר ועשה לי צמרמורת קלה.
הוא התחיל ללטף אותי וזה היה נעים והמאוורר כאילו שיחק בקבוצה
שלו וכל פעם עשה לי צמרמורת כזאת נעימה שרציתי לצעוק.
אולי קצת הגזמתי...
בכל מקרה הייתי עם הגב אליו עד עכשיו ואז התהפכתי והסתכלנו אחד
על השנייה ככה דקה פשוט לתוך העיניים. זה היה מוזר ונחמד בו
זמנית.
התנשקנו.
הוא היה עדין לגמרי - כמו שדמיינתי שזה יהיה להיות עם אישה.
באמת. גם אמרתי לו את זה והוא צחק. יש לו צחוק של ילד.
"בא לך ללכת לראות משהו מגניב?"
"תלוי, כמה זמן צריך ללכת?"
"רבע שעה."
"והמקום הזה מפחיד?"
היה כבר מאוחר יחסית וחשוך ואני כל כך בחורה שזה כואב.
"אממ... כן, אבל לא יותר מדי, אני אגן עלייך."
"טוב."
ויצאנו.
הוא לקח אותי לשדה כלשהו ובאמת היה מפחיד. במקרה יצא לנו לצאת
בלילה עם ירח מלא והיה ערפל של לילה מעל הצמחייה. בין שני
השדות התפתל שביל ארוך של חול, מצד ימין אחרי השדה היה היער
ומצד שמאל היה רק שדה עם חממות וקולות של כביש. המשכנו והגענו
אל מקום ממש בין השדה ליער. בשלב הזה אני כבר הייתי עמוק בין
הידיים שלו - להרגיש מוגנת ולא לחשוב על זה שביער יש מסוממים.
היה שם מגדל מים בהמשך מימין וחממה ענקית ושחורה מצד שמאל.
הוא רצה שנטפס על המגדל אבל פחד הגבהים שלי קרקע אותנו.
במשך איזה חצי שעה רק עמדנו, אני בין הידיים שלו רועדת והוא
מגן עליי. הרמתי את העיניים לרגע וראיתי כוכב נופל. חייכתי
והבעתי משאלה - אם אני אגלה מה זה לא יתגשם. ושוב התנשקנו.
התיישבנו והתחלנו להתמזמז בחום עד שהגיע הבוקר. מדי פעם עצרנו
לרגע רק כדי לבהות שוב בעיניים של השני.
הייתה פעם שהתחלתי לצחוק כמו טיפשה סתם כי היה לי מוזר לשנייה,
בכל זאת היינו ידידים...
בסופו של דבר לו כאבו הביצים ואני סתם לא הגעתי לסיפוקי אבל
החלטנו לחזור הביתה, כבר מאוחר והכול ואני צריכה לחזור לפני
שאימא קמה לעבודה...
דיברנו וצחקנו וכשחזרתי הביתה נכנסתי למקלחת, נגעתי בעצמי
ודמיינתי אותו.
אחר כך לא דיברנו שבוע. פשוט לא יצא.
בדיוק שבוע אחרי, בערך בשלוש לפנות בוקר, צלצלתי אליו.
"תגיד."
"מה?"
"אתה חושב שאי פעם תוכל להרגיש אליי משהו?"
"אני לא יודע."
"אה..."
"אל תיפגעי אבל פשוט... לא יודע, זה מוזר ו..."
"לא, זה בסדר, הבנתי."
"נו... זה פשוט שאנחנו יותר מדי ידידים וזה מוזר לי."
"סבבה, ידידים, זה מה שאנחנו - קבענו."
סיימנו את השיחה ואני בכיתי כמו ילדה קטנה. גם כשהייתי ילדה
קטנה לא בכיתי ככה...
אבל בסופו של דבר זה מה שהיינו וזה מה שהוא רוצה - ידידים...
הוא שבר לי את הלב בלי שציפיתי לזה. הוא באמת היה אחד שבחיים
לא ראיתי את זה קורה אתו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עולם ישן עדי
יסוד נחריבה,
מגב כפוף נפרוק
העול.
את עולמנו אז
נקימה-
לא כלום אתמול,
מחר הכל!!!







המהפכה
שלא
נשכחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/07 11:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יסמין גבע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה