אתה פוסע לצידי
כפעם בפעם
רגע אחד, אתה אומר, רגע אחד,  
לרוץ כבר לא תוכל, אתה מתבדח איתי
וצוחק משתעל ומשתנק
נושם קשות
ונאנח
לוקח לך כמה דקות
להתאושש
אתה נכנע
וניתמך  
מידי פעם אני חשה את הכאב שלך
כשאתה אוחז את זרועי בלחיצה
עד כדי מכאיבה
בערך כמו הכאב שלך
מדליק איב ארוכה ודקה כל כך
בערך כמו הדקויות שבין המילים
שאני מוכרחה להבין
כשאתה מספר לי  
ושהיית בטוח שכבר ראית הכל
ושאתה כבר ילד לא קטן וחכם
ואפילו גיבור גדול
לשאת את הכל.
אני מנסה להשחיל מילה
אללה הוא אכבר את לא מבינה
אתה מתרגז
משתעל ומשתנק
נושם קשות
לוקח לך כמה דקות
להתאושש
ונאנח

אני שורף אותו
את מי? אני שואלת
את הכאב
אל תעני לי יותר הוא צועק  
כן כן
אני תיש עקשן וזקן
ואל תכנסי בדברי כשאני מדבר

אני הולכת לצידו
שותקת
על קצות הבהונות
שלא תחליק לשוני
בין אבני מדרכות
תתקומם ותכעס ותדרוך לו
על היבלות