תפסיק לפחד. תפסיק לשקר לי שקרים קטנים על כמה שאני לא מבינה,
שאני קטנה ולא חוויתי מספיק ושאני לא, בכלל לא רגישה ותפסיק
להדריך לי את צורת הלבוש, אם אינני יודעת מה לעשות זו בעיה
שלי, ובכלל, לא נורא, ואתה לא צריך לפחד שמישהו ידע את התשובות
במקומך, בלי להכיר אותי ואותך ובלי להסתכל בעיניים לאנשים
חשובים שמתנסחים נהדר למשך דקה או שתיים. אתה לא צריך לשקר,
אני יודעת שאתה עוד סובל שאני פה לבינתיים. אולי לא הבנת, אבל
גרות פה אפילו שתיים ואחת שזו אני, לא מוכשרת אבל מה זה כבר
אומר על האבהות הנהדרת שלך, גוזר ציטוטים לא מובנים על חכמת
החיים של הפחדנים ועוצם את העיניים, אתה חולם על עולם שלא
המציאו עדיין וחושב שרק כוח רצון אמיתי ומעט הבנה יגרמו לי
להצליח לרצות אותך. אל תפחד לגלות יום אחד שאתה מת ואני זו
שאשקר שאהבנו מאוד האחד את השנייה ליד מיטתך, אשאל את עצמי על
מה לכל הרוחות אתה חולם לך שם כשאתה בין השמיכות של המציאות
ושל מי שאתה, אדם בודד מפחד מהחשכה של האמת, פוחד שאלך אז לא
ישן עם דלת סגורה. אל תפחד לגלות שהשדים נספגים אל תוך
הסדינים, נושפים רוחניות ונדבקים לך לגב. אתה בטח חושב שזה סוג
של מבחן נשגב שנועד כדי שתעמוד יותר זקוף. אל תפחד ללכת ממני
ולא לחזור, אל תבזבז על המילים הריקות שלך את כל האור ותבכה
כבר כמו בנאדם, שלפעמים פשוט מבין
שהוא לא קיים.