שמרית גרונדמן / חרב פיפיות |
בימים אלה הוא הספר, הצליל, הניקיון, רחוקה מלכלוך, מדברי סרק
וממשחקי כוח מיותרים.
נקטתי עמדת מניפת דגל לבן. אני מאוהבת, עוקבת אחר כל צעד,
חיוך, מבט אדיש, חיי מלאים ואקום. סתירה אדירה. הבדידות ממלאת
אותך בריק מושלם שעצם מושלמותו הופכת אותו לממלא.
אני אנצח כשבידי דגל לבן ולרגלי מגפיים שחורים מצוחצחים
למשעי.
מגע הוא מצרך נדיר אך לא מבוקש, לא במחוזותינו נטולי הרבב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|