דניאלה לוין / מעצב |
הכאב
שלי עכשיו
הייתי
צובעת אותו
יפה.
ועל הקוצים שמעטרים את
צורתו הפגומה
הייתי עונדת
עדיים ענוגים ופשוטים.
הייתי משמיעה לו מוזיקה
ומאכילה אותו
אחר כך יוצאת איתו
לשתות קצת.
כאב סולידי כזה,
מהוגן.
הייתי לוקחת אותו
איתי בתיק מעצבים
גדול מדיי
ריק מדיי
כמו החיים
הכאילו-מעוצבים-נכון
רק שבעצם
הם לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|