אל תסתובב חזרה,
אולי אני לא באמת צריך,
ובעיקר אל תחשוב לבוא אליי,
אם אתה מתכוון להעליב
ולהביך.
אני לא בכיין.

הם חושבים שהוא בכיין,
כנראה ככה קוראים לאנשים
שלא מתביישים.
כנראה מי מבקש עזרה,
כבר לא צריך אותה,
אולי הם לא שומעים?

ואתה,
אתה הכי נורא,
פרמת אותו מהרגע הראשון שנפגשתם.
ואתה ממשיך,
לא הפסקת,
כי עוד לא נגמרתם.

הוא מזמן כבר הסתיים,
ולא פעם אחת.

לא מאמינים לפחד
עד שאדם לא רועד ממש.
אין באדם עצב באמת
עד שאין בכי סוחף
ומומחש.

אני כנראה לא מתאים,
לא לכם לא לכאן,
כי להגיע לשלבים האלו
בסבל,
אני לא מוכן,
לא מוכן.

אולי יום אחד יהיה בי מספיק אומץ,
ללכת,
למצוא משהו
מתאים יותר,
וכשזה קורה,
לפתע כולם קמים
ונזכרים.

אהוביי,
אני כאן,
קיים ופוחד,
תמיד.