מילדי
הפכת לגעגוע
עמוק מן הים המאיים להטביעני,
הים המלוח של דמעותיי הצלולות
המתנפצות על שולחני,
וכותבות מילה בעלת ארבע אותיות בצבע הגעגוע האדום.
מהילד שלי
הפכת לחור. לחסר
עמוק מן הבאר השחורה המאיימת לבלוע אותי
בעודי מנסה להיאחז בכל טיפת אמת.
מילדי
הפכת לזיכרון.
זיכרון מואר יותר מכל זיכרון אחר בו אתלה.
זיכרון בעל משמעות רבה
עד כדי שיכול הוא
להצל על כל האור שבי.
מילדי
הפכת לגעגוע
לחסר עמוק
לזיכרון אהבה מתוק. מר.
מהילד שלי
הפכת לחלום רחוק וקסום של שלוות נפש.