זו מלחמה.
לא אהבה, לא אינטימיות, לא סרטים אילמים בהצגת חצות.
אנחנו נלחמים במטבח ואז הולכים למזרנים,
וכשעורך החלק הופך לנשק
זה נדמה כאילו תישברי אם תפלי מהמיטה,
אני יכול לנצח בכל רגע.
אבל
אנחנו ממשיכים להיאבק,
ואת מכאיבה לי ואני לא זז,
ואני מעלייך ודוחף אותך ממני אך המיטה תמיד מחזירה אותך אליי,
וצועקים ומקללים ושונאים,
וזה נפלא.
ובין קרני השמש את מתלבשת, ובין הציפורים אני שומע אותך בוכה.
וזה לא הסכם שלום, רק הפסקת אש.
עד הפעם הבאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.