אור בקצה, אולי זאת שמש
כבר מזמן לא מפשירה את הקליפה
היא לא זוכרת את דרכה מאמש
או שבחרה עוד פעם בשתיקה
מישהו בקצה, היא לא ניגשת
כבר מזמן נגמר מקום לזיכרונות
היא לא שוכחת שאת מאחורי הדלת
היא בחרה כבר מזמן לא לגלות
מי כבל אותה שם בחבלי הבדידות
כלא אותה בין סורגי האכזבה
ראה את עינה מבעד לשם
בוכה עוד דמעת אהבה
מי שמע אותה צועקת, קוראת עד שעייפה
מי אמר שזה משחק למלכים
מי אמר לה שהיא כבר לא תהיה מלכה
מי יודע מה קרה לה בדרכים
סוד ישן, היא לא מספרת
כבר מזמן יודעת מה כן ולא לומר
תמונה בארון והיא עכשיו יודעת
האיש ההוא נשאר אותו דבר
מכתב מקומט, היא לא פותחת
כבר קראה מספיק לילות מספיק שקרים
עכשיו כבר לא עונה וכבר לא מדברת
היא כבר כאבה יותר מדי מילים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.