בעירה הקטנה שלנו אין שוטרים, אבל הכל מתנהל כשורה.
הבנקאים לא מרמים אותנו כלל. נכון שהם לוקחים מאיתנו עמלה
גבוהה, אבל זה בגלל שאנחנו כל-כך רחוקים מכל ישוב אחר, אז לשקט
ולשלווה יש מחיר. תחשוב אבל, שאם היית צריך פעם אחת בשנה לקחת
את המשפחה שלך לאיזה צימר, הייתה משלם פי מאה מאשר העמלה הקטנה
שלוקח הבנק, והעמלה שלוקח הדואר שבכלל גובה רק כמה פרוטות
יותר. בכלל השירותים בעיירה הקטנה שלנו הם מעולים, לא רק
הדואר, גם מכבי האש שנוסעים הנה מהעיר על מהירות מאה-שמונים
קמ"ש ומגיעים בשמונים אחוז מהזמן שבו הם אמורים לעשות כזה
מרחק. והחשמל שמגיע בכל שעות היממה ובלי הפסקות בגלל עומס
צריכה כמו שיש בעיר. רק לפעמים החשמל מתנתק בגלל הגשם שיורד פה
בכמות כל כך נדיבה וממלא את האנשים בשמחה. והאנשים, איי
האנשים, כולם פה כל-כך שמחים. רק מגדלים להם גידולים חקלאיים
כל היום ונהנים לשתות בירה בערבים מול הטלוויזיה.
אני מסתכל על הבחור הצעיר הזה. מסתכל ומרחם עליו שכן גם הוא
כמוני מסתכל על העולם, על אותו העולם, ורואה אותו כפי שאני
רואה אותו ובמקום לרחם הוא משכנע את עצמו שהכל בסדר ומעולה. על
מי אתה עובד?

בעיירה שלי אין שוטים, אבל הכל מתנהל כשורה.
באמת שהיה שווה לקנות.