לילה מתוק על דשא ירוק,
לא יישכח בלבי לעולם.
המילים שזרמו במשעול הדממה,
לצליל שקשוק כוסות היין האדום,
שולחות סודות כמוסים בחושך.

חיוך, מבט וזוג עיניים,
הצטלבו המבטים.
מותר, אסור, זאת מי יידע.
אווירה לילית קסומה -
וקיפוד תועה בדרך העפר.

אוושת הרוח מטיילת על הדשא הקצוץ,
לוחשת סודות עמוקים לא נודעו.
שפתיים נפגשות לא נפגשות,
בקסם אינסופי של רכות.
אט אט בעדינות אין קץ,
מביטות ביופי הזה הטהור.
ידיים חובקות בחמימות מלטפת.

אתה ואני היינו שם תחת כיפת השמיים,
יחד והעולם הפליא בשתיקותיו.
מגע אצבעותיך המטיילות על גופי,
במסע רחוק ואין סופי.
להרגיש אותך במלוא העצמה,
בתחושה עילאית, לא ידעתי כמותה.

נפגשנו כך ולא רציתי שייגמר.
לגמוע עוד מהלילה הזה,
להרגיש אותך עד כאב, עוד קצת,
מלכת העולם, בלי מלכות
הכי יקרה בעולם.

לא אשכח את הלילה הזה,
בלבי ייצרב לעד.
רק אתה ידעת אישה,
ידעת אישה באמת.
אני לא אשוב להיות כשהייתי,
אחרי לילה שכזה.
בלבי רצון כמוס, לחזור להיות איתך -
והפעם לתמיד.