רחובות - עיר של גלידה בלי סוכר

רחובות ולא רחובות של עיר, אלא רחובות העיר.
אם ממשיכים מאשקלון לכיוון צומת אשדוד
הדרך לשם היא או בישר או בימין, כך ש...
אם תבחר בימינה תיסע דרך גדרה,
ואם תבחר בישר תיסע דרך יבנה.

אני בחרתי בדרך יבנה והתמקמתי בבניין 68
של רחוב דרך יבנה ברחובות ושיסלחו לי דיירי הבניין.
יש שם דייר זקן ואחד ד"ר נכה שבנה לו מעלית.
יש שם משפחה עם כלב (או אולי הם זוג צעיר),
נו הכלב שכל הזמן דפק על הקיר בזנבו
והם חשבו שיש שם זוג תזיזיתי עם מיטה לא יציבה.

בקומה הראשונה, זו שבבניין הפנימי מכולם,
חיו להם במשך זמן מה זוג שנקרא שי והילה.
הם היו אחראים לשובלי הריח, נו זה שתמיד יצא מחלון המטבח.
כמעט מדיי יום היו מקפידים לעשות אהבה,
לריב הרבה (ובתקווה שבמידה) ובעיקר ללכת לישון מאוחר.
ויש להם דוד שמש ממש טוב 10 דק' ויש מים למקלחת ארוכה.

הוא בן 30 היא בת 24 - שש שנים של חוסר התאמה.
כן שניהם ילידיי אוקטובר הוא באמצע, היא בסוף.
הוא בהיי-טק, היא סטודנטית לתואר הכי צודק - משפטים.
הוא נצר למשפחה ספרדית, היא נצר לריאליזם עכשווי.
הוא רוצה חתונה (ומעט המולה) והיא רוצה חוזה חתום וקצר.
הוא מעשן, היא שונאת סיגריות אבל על בירה הגיעו לפשרה.

לו יש אמא מוכה, לה יש אמא חולה,
לו יש משפחה גדולה ולה משפחה קטנה.
היא כותבת לו שירים הוא יוצר מנגינה.
הוא רוצה שהיא תשיר והיא רק רוצה להיות המאזינה.
הוא נאור ופרימיטיבי כמעט באותה המידה,
והיא כל הזמן מחכה לרומנטיטיזם (רומנטיות שהיא גם מחלה).

אז באה לבקר אצלה איזו מחלה (אם ישאל תספרו שהיא בריאה).
הוא בחר להרחיק עד לקיסריה לאיזו הופעה,
אז היא חוזרת מדרך יבנה שוב כפי שהגיעה לכיוון דרום - שם
הבית.
הוא מקבל את דבר החזרה כעניין שבשיגרה.
יום עובר והיא חוזרת כדי להעלים ראיות שהעידו על השתייכותה.
עכשיו הוא כנראה מנגן בגיטרה השחורה.

שי כבר בלי הילה, סיגריות ובירה - פרידה.