שם מתחת למים החמים
הפחדים זורמים
חששות שורטים פצעים חשופים
חוץ מרטיב את מה שבפנים

מים מכים על גוף מלא
חיים
נאבקים לחדור אל מעבר לעור
דמעות ירוקות שחורות
עולות על הגל
נשטפות אל עבר המחר

נשימות קטנות, עמוקות
אם אכניס לתוכי אויר נקי ממחשבות
האם ארגיש פחות
מלוכלכת?

אני נאבקת בעצמי לחשוב על עכשיו
בכל פעם שאני מתפתה לחשוב על אחר כך

כבר שנים לובשת ופושטת את אותן מחשבות
מתנגבת וסופגת לתוכי סימני שאלה וספקות
שואלת את עצמי
אם מחשבות ופחדים רודפים אחרי כל הזמן
והדרך היא אותה דרך
והמהירות רק הולכת וגוברת
מתי הם יתנגשו?