[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחורי כהן
/
מרחוק

מרחוק היא נראית כמו הבחורה הכי אופטימית בעולם, מקרוב אני
רואה שזה נכון. חרא. הג'ינס מתחיל להרגיש לי לא נוח, מגרד
ברגל, מחליף איזון מצד לצד, מזיע בכפות הידיים. זקנה של שבעים
שנה נופלת עליי באמצע ירושלים. אני חושב שזאת היא. אני נשאר
במקום.
מחזיק את הקסדה בפוזה של איזה שודד בנקים או שליח פיצה מלא
חיים והבטחות. וכל הסרטים שאי פעם ראיתי עוברים לי עכשיו בראש.
איזה דפוק. תראה אותה - רק חמישים צעדים מפרידים ביניכם אבל
בהליכה הזאת, שלה אליך, טמון כבר הכול. כל הגמגומים שלך
והחיוכים שלה, כל ההליכה הזאת הנוגעת לא נוגעת. שעתיים בפאב
ומתוכם שעה של בהייה בבועות קטנות בכוס גדולה של בירה. אין כמו
כוס של בירה, הנאה להיסח הדעת מהמציאות. אפילו תהיה זו,
המציאות, יושבת מולך, נמצאת כולה שם, אולי אפילו מסתכלת עליך.
וגם היא אמנם אופטימית אבל לא תמימה, זה בטוח. בוחנת גם היא את
החיבורים של האף עם הלחיים, והשער למצח, כמה עזות יש בחיבור
השער. אתה בתוך הבועות אבל היא, כבר הייתה בתוכך ובחוץ, ובגלל
זה אתה יודע שאסור להסתכל אליה, מדוזה.
ומה מכאן. ומה מכאן באמת?! מכאן שום דבר. מכאן לשרך צעדים
בהטיית ראש מתעניינת. מכאן אור בחדר מדרגות. מכאן קפה, יין,
כבר נהיה מאוחר. אז אולי עוד אחד ולמה לא כי מכאן כבר אי אפשר
לעצור. מכאן היא כבר יכולה להריח את הכביסה שלך מעיר אחרת
ואתה, חוש ריח מפותח אף פעם לא היה לך, חתיכת ביש מזל, אפילו
להריח את מה שקורה מתחת לאפך. אוטו קטן ומגבות של מטבח, שבתות
בים, שניכם אוהבים לקחת שמש הביתה. טלוויזיה, כוכב נולד ואיזו
סדרת משטרה, שקיות שחורות של זבל, ג'וקים בדירה, זיונים באוטו,
הורים רחוקים. הבשר מתעייף, מתקמט, אבל את זה אתה דווקא אוהב.
זה נחמד שהוא מצטרף למחנה שלך, של העייפים, ואתה רוצה לומר לו:
זה בסדר, אל תהיה כזה מתוח, באמת שזה בסדר. תרשה לעצמך קצת
להתקמט. אולי הגיע סוף סוף הזמן להפסיק עם העמדת הפנים הזאת?
יבש ומתעתע, הוא היה עונה אם היה יכול. יבש ומתעתע. ככה אתה,
אמיתות החיים הגדולות תמיד נורא שעממו אותך.
שמישהו יעזור לך, איזה עיסוק מדכא. אין דבר יותר יבש משיחה
כזאת, או יותר נכון מהחלפת דעות, אין משגל יותר נסוג מזה.
ובגלל זה אתה אוהב אותה. אתם יכולים לדבר על שטויות שעות, על
האריזה של כיף כף, על תכניות הקיץ מהטלוויזיה כשהיינו ילדים.
והיא קורנת, בפשטות, מצחקקת לך ועליך. פיה שחצויה לשניים. חצי
אחד שוכב מולך ומפלח במבט ישיר - והשני מרחף מרקד מלמעלה, מפזר
אבקה אפורה מנצנצת ודביקה. אבל זה לא שהיא עושה דווקא, היא
פשוט הבחורה הכי אופטימית בעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
...היה ברור שזה
הסוף...
בשום אופן אי
אפשר היה
להוסיף...
זה נראה כמו
מוטציה...

אין סוף?

אלוהים?...

בעצתו של
1
קראנו לזה...

א...

צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן: "המספר

האחרון"


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/07 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחורי כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה