New Stage - Go To Main Page

רוני אפריאט
/
גלגלי עזר

נסעתי באופניים שלי ואני ממש לא טובה.
כבר שנים שאני מנסה ללמוד לרכוב על אופניים. לכולם יש. כולם
יודעים כיצד להרים את הרגלית ולדווש אל עבר האופק. רק אני
מסתבכת. רק אני לא מצליחה. רק אני סתם. ואני כבר בת
ארבע-עשרה!
ימי כיפור נראים ארוכים ומייגעים כשאין לך אופניים. גם שבתות
בבוקר. לפעמים אני רוצה לצאת בליל שישי ולבלות עד הבוקר כדי
שהעייפות המתישה תרדים אותי, מבלי שאצטרך להתמודד עם שיחת
הטלפון הקוראת לי לדווש במרץ אל פארק הירקון עם עלות השחר.
בשבת בבוקר אני תמיד עייפה, ותמיד יש לי פנצ'ר או ארוחת צהריים
גדולה. רק שלא אתפתה להצטרף. שלא אחשוב שאני מסוגלת.
הרחובות מלאים באנשים שיש להם מה להגיד. אולי הם עצמם כלל אינם
יודעים לרכוב על אופניים, אבל לי הם תמיד צועקים.
אז לקחתי את האופניים שלי וניסיתי לעלות עליהם, לצאת לרחוב. הם
נראו מזמינים ואף האיצו בי לדווש מהר יותר מפעם לפעם. רחוב,
ועוד רחוב, ימינה, במעלה השדרה, תיזהרי בצומת! ישר קדימה,
בסמטאות, ועוד. עוד.
אור אדום מעל רצפה מפוספסת בלם אותי. עצרתי את סוס הפרא שלי
וירדתי בגאווה. מאושרת. ממתינה שיתחלף גוון הנורה.
ירוק.
ניסיתי לעלות עליהם ולעבור את הכביש.
לא הספקתי.
ולא הצלחתי. הסתבכתי.
אופנוען אחד עם חבר שלו צועק לי: "את בסדר? את צריכה גלגלי
עזר!"
אני בסדר, פשוט לא הספקתי לעלות.
והוא אומר, שוב: "את צריכה גלגלי עזר!" ומחייך ברשעות.
כן, אז מה? אני בחיים לא אראה אותך! למה אתה צריך להיות כזה
בפעם היחידה שאי פעם תראה אותי?! ואולי אני אלופת הארץ ברכיבה
על אופניים? אולי אני סתם עייפה? אני בכלל לא צריכה גלגלי
עזר!

ואני שותקת. והוא נסע.

אז אולי אני צריכה גלגלי עזר.





תודתי לרותי -
http://stage.co.il/Authors/RuthLevy



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/8/07 17:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני אפריאט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה