|
אני אוהב את איך שאת מציירת כוכבים כשאת נלחצת
ואיך שאת משחקת עם השיער שלך כשאת מבולבלת
ואת הידיים שלך כשהן חסרות מנוחה כשאת עצבנית
אני אוהב את העיניים שלך כשהן מתמלאות בזיק של תקווה
ומעלימות כל זכר לציניות -
שבמקרים אחרים מתגלה אצלך בצחוק יפה כל כך. אהוב כל כך.
מוכר כל כך.
אני אוהב את איך שאת נוגעת בי
בלי לשים לב, כאילו תמיד נגענו - כאילו נועדנו לגעת
אני אוהב את השיחות שלנו לפני שינה
אני אוהב את הפגישות הקצרצרות שלנו -
שנמשכות יותר מיום עבודה מלא
שמלמדות אותי יותר מיום לימודים ארוך.
אני אוהב את איך שאת אומרת שאת לא רכושנית -
אבל קוראת לי "עמיתי שלי"
אני אוהב את איך שאני שלך
כשאני אתך
מניח את ראשי על רגלייך ומתמסר לאצבעותייך
אני אוהב את הידיים המזיעות שלנו כשאנחנו לא משחררים אחיזה
מירושלים עד לתל אביב עם עיניים עצומות עד לפקיחתן בעונג נצחי
וראשוני.
אני אוהב את הידיים המזיעות שלנו כשאנחנו לא משחררים אחיזה
מחיפה עד תל אביב עם עיניים פקוחות לרווחה עד עצימתן במיטת
אהבתנו.
אני אוהב לעסות אותך בכל הגוף תוך כדי שאת מסבירה לי שמסז'יסט
מקצועי לא היה נוגע בך כפי שאני נוגע בך.
אני אוהב את עצמי כשאני אתך - ותיק באהבה שמרגיש כבתול במיטת
כלולותיו - נחנק מאושר ומתפלא מול העונג.
אני אוהב את הבגרות שלך
ואת איך שזו נעלמת כשאני מציע לקנות לך עוגיית בריאות
או מסטיק לילדים.
אני אוהב את האומץ שלך
איך את מסתכלת על החיים בלבן של העיניים
ואיך את לא מתעלמת מהמוות
וכלום לא מפחיד אותך.
זולת זוחלים.
אני אוהב את היצירתיות שבך
ואיך שכל פעם מחדש את מהממת אותי עם מילותייך
הפומביות; האישיות -
אני אוהב את זה שלפעמים אין לך מילים ואת לוחשת בשקט אהבה
באוזניי.
אני אוהב את איך שאת מקבל את כל מה שאני נותן
ולוקחת את כל מה שיש בי
ומשחקת עם מה שנותר בין האצבעות שלך
בטווח ראייתי.
אני זוכר את פצעי אהבתנו
ואני מרגיש את תחלואי הכרותינו
והכול מתגמד אל מול האושר שאנו
אל מול העונג הממשמש ובא.
אני אוהב את איך שאת סותרת את עצמך מיום ליום
מנושא לנושא
אני אוהב לישון לצדך וללטף אותך בזמן שאת חולמת
על נצחיות הכלום
ורגעיות הנצח
הארעי הזה.
אני אוהב את איך שאת תמיד מחייכת כשאת רואה אותי מרחוק
אני אוהב את איך שאת שמה את הראש שלך בשקע צווארי
וצוחקת לתוכו
או בוכה לתוכו
או סתם, עוצמת עינייך
ובוהה לתוכי.
אני אוהב כשאת מבקשת ממני לא לומר לך שאני אוהב אותך
ואז אומרת לי שאת אוהבת אותי נורא
ואת איך שאת אומרת "כן" כשאני שואל אותך אם את מתכוונת לזה.
באמת.
|
|
|
תראו, אני נורא
שונא ללכת נגד
הזרם. אז אם אתם
אומרים שאין דבר
כזה אפרוח ורוד,
מי אני
שאתווכח.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.