[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורלב צח
/
משיבה מלחמה

לקרוא טור אחרי טור




הסכיתו ילדים, שמעו           אתה אומר: "אך אין בררה!
למען תזכרו ודעו                 אמנם איום, אמנם נורא
ולא, חס ושלום, תטעו          ואין רוצה בה בצרה
ותתפתו להאמין.                אך לא תירה - פשוט תמות".

כי בהתקף לא מבוקר            ותשובתי כשל ילדה
עולם איום ומנוכר                עדיין מלאה סלידה    
הורג המון כמו בקר              ומביטה בחרדה
בלי הבדלי דת, סוג ומין.        כמה גופות, איזו כמות.

למחבל אין משפחה?            "אם לעצור לא אפשרי
ומה חטאה זאת השפחה?      נותר לי רק, לצערי
הן לא פגעה ולא רצחה          לחפור באפר את קברי
רק גרה במקום טעון.            ושם לשבת ולחכות.

ורק תגיד, האם דעות          ממציא הנשק הוא ארור
שווים דם של אלפי מאות      אני יודעת, זה ברור
נשים סופרות את השעות      אך מול פניי, כמו תמרור
גוון אל החלון שעון.             השלט: "כאן 'הולכים מכות' ".

כולם עברו שטיפת מוח         "את רק ילדה", אתם אומרים
מהולל כל כך הכוח               בחשיבות מבוגרים
אתה רק רוצה לצרוח:            "לא מבינה את הדברים
"הכל הוא שקר וכזב".            ואת קדושת האדמה".

כל אותם סולדים מרפש         "אולי אני עודי קטנה
הם נקראים: "יפי הנפש"        אך אם אותי, האחרונה
עליהם יש דברי כפש             תשלחו אל הסכנה
והעולם מהם אוכזב.              לא תהיה לכם אומה".

ולא חשוב לי מי התחיל
העיקר הוא שכבר נחיל
של בני אדם, וזה מבחיל
טובחים, רוצחים הם זה את זה.

ולעולם המקולל
נראה שלא אכפת בכלל
מאב שאין לעוד עולל
אמור, האין זה מבזה?






בתקווה שהסוף הובן.
אגב, "כפש" - מילה שהומצאה לצורך השיר, מלשון "הכפשה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלוך הלכו
הסלוגנים להמליך
עליהם מלך...


מתוך: "דברי
ימי הבמה
המעוותים",
איציקוביצ'וס בן
חרגולוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/07 2:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלב צח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה