ג. שרית / אך הליצן הוא |
בלבו המתבוסס
מצער
הוא מתבונן ותוהה
מסתכל ובוחן
את מראהו החדש של
האחר הזה
חושב וקורא את שלפניו
אך לא פונה
הליצן הוא זקוק
הליצן הוא מתחבא
מאחורי אותה זהות
שהיא בכלל לא שלו
הוא עדין וטוב
הוא מתקרב אך
לא מדי קרוב
שיוכל לראות
אך לא להיראות
לבדוק את החדש הזה
שבוחן אותו כזה
מקווה שיבין לאחר שגילה
הוא עדין ושמח
לא מוציא אף מילה
אך ורק בכדי לא לפגוע
מקווה שיבינו
מקווה שיקראו
רק שיתקרבו
מבלי לפצוע
שישמחו בשמחתו
וישתתפו ביגונו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|