מיקה מור / ורק לכם תמיד הייתי |
עמדתי בשתי רגליי
על אדמה שקרסה מתחת
לגופי הצורם, ואף
חיבקתי ולא
ברחתי.
הייתי לך, בשבילך.
ביום שבו נטשת חלקך בחיי,
לא נפלתי, רק מעדתי,
על רצפת קרש שבערה מתחת
לגופי הקורס, ואף
נשמתי ולא
בכיתי.
הייתי להם, בשבילם.
ביום שבו היית לי לאם,
התאשרתי, תחת פרחים
שפרחו אל רקיע שמים תכולים,
נצרתי זכרונות קסומים,
שדעכו בימים
בהם הייתי לך
לאם.
ובימים,
בהם אמריא לבדי,
ארחף
מעל חיים מודחקים.
אהיה בשבילי,
לעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|