כתבי לי
מילים אדומות
בצבע לוהט
שרפת הכל עבורי

חזרי עמי
אל אותם ימים
בהם היינו נבוכים
פרפרים אז היו מרחפים
על רקע שמיים כחולים

ישבנו על מרחבים ירוקים
פורסים שמיכה
מוצאים סלסלת עץ ישנה

היינו עושים שם אהבה
אי שם בשדות
בין דרדר לורד
בין חיוך לדמעה

זכור לי
איך כיצד
הכל דמם
שהיית נוגעת בי

נשימותיך וקול הנאתך
גניחותיך הרועמות
היית שורטת אותי קלות
מושכת אותי שוב ושוב אליך
הייתי מהופנט מתחושות

אז היית גומרת בחרישות
אומרת שהייתי נפלא
מוחצת ומרפה
שורטת ומלטפת
מנשקת
לפתע בוכה

כתבי לי במילים אדומות
כי אז שרפת הכל
את אותם שדות ירוקים
את הפרחים שהייתי אוסף עבורך
הכל בער כאילו הנני בחלום רע
מרחת את לבי בשמן
העלית אותו קשור למוקד

בין חום הלהבות נעלמת
מביטה פעם אחת לאחור
אט אט צללית גופך מתפוגגת
עינייך נוצצות
משאירות כתמים רטובים בדרכך

ישנם לילות שקטים
בהם אני תוהה כיצד השארת אותי בוער בלב אהבתנו
איך שרפת אותי והלכת לדרכך
אף לא לכד אפר השליכני

עתה את רחוקה
בעולם משלך
אינני יכול שלא לחשוב
את מי את שורפת עכשיו