תן להיות בשקט.

תן לי רק לבכות.

עצום את העיניים,

לא רוצה לראות דמעות.


תיקח כבר את היד

ואל תעז לחבק.

תן לצעוק בכל הכוח,

עד שכל זה ייפסק.


אל תסתיר את האמת,

אני רוצה לראות הכל.

אני לא ילדה קטנה,

יודעת כבר לסבול.


לשתוק גם כן למדתי

ולשמוע לחישות בין הדלתות.

אפילו אמרו לי: "בלבכות

אין עוד אחת כמוך".


אז תפתח כבר את הדלת

ותצא.

תחסוך במילים ארוכות,

כי הן חסרות משמעות.

אני מנסה לאהוב,

אבל זה פשוט לא יוצא.


אולי עוד יגיע יום ונשכח

שאהבנו זו את זה.

אני אלך למקום אחר.

אפקח לאט עיניים ואתעורר.


מישהו יוציא מטפחת נקייה

ויעביר אותה בעדינות.

ישב לידי ויחייך בחביבות.

פתאום יביט בי ויתחיל לבכות.

ואז אומר לו: "תודה, אבל

אני למדתי לבד לבכות".