|
אדם כותב הגיגיו
לוגם מכוסו
מקיא כעסו
מרוקן כיסו
ומברך על המוגמר
לא ינוח באין מינוח
עיניו יעצום
עת יצירה משחררת ניצרה. |
|
צרחות שצרחתי
נואשת דואבת/
בשעות מצוקה
ומכאוב/
הפכו למחרוזת
מילים מלבבת/
בספר שיריי
הצהוב...
סנאי באקסטזה
מצטט מתוך -"ספר
שירי הצהוב",
רחל אימינו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.