8.2005
אני לא רוצה שתופיע לי בחלומות
או במחשבות או בשירים
או במילים או בשתיקות
או בימים או בלילות.
כשאספור עד שלוש
אתה
תצא לי מהראש.
אחת שתיים
שלוש.
איך זה שאתה עוד כאן?
לך כבר, נו,
אין לך לאן?
אני לא רוצה לחשוב עליך ככה
ולא רוצה לאהוב אותך ככה
כי זה שורף, זה כל-כך שורף,
ואם ימשיך לשרוף לי ככה
אז
אני עלולה להתעייף.
[בעצם
כבר עייפתי.]
למה קיים הדבר הזה
שנקרא געגוע,
מי צריך אותו בכלל,
מי צריך אותך בכלל.
תראה איזה יופי
אני מסתדרת בלעדיך.
כולם אומרים.
אני לא נראית עצובה נורא.
[אם מסתכלים על הלב שלי
תחת מיקרוסקופ
אפשר אולי לראות
שברים קטנים-קטנים
של כאב.]
כשאספור עד שלוש
אתה
תצא לי מהראש.
אחת שתיים
שלוש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.