ברק סולומון / סוף |
השנייה שבו הסתובבת והתחלת ללכת ממני,
לא שהיית אי פעם שלי,
אהבתי נלקחה ממני בין רגע,
חלפה עם הרוח כלא הייתה
לו יכולתי לעצור אותך,
לפחות לרגע אחד,
להחזיק את ידייך,
ללחוש לך את אהבתי,
אם רק יכולתי לשנייה
אם הייתי יודע שאהבת אותי,
לא הייתי נותן לך ללכת,
ברחתי ממך אותו הלילה,
נואשתי מאהבתי אליך,
נואשתי
למה אנחנו אוהבים כשהסוף ידוע מראש...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|