נשאר חצי ממך ואת הולכת ונעלמת לי.
למי איכפת איך השיער שלך נראה, אם הוא נושר.
וואללה, אף פעם לא סיפרתי על אף אחד חוץ ממך, כי את היחידה
שהשפיעה עליי בתקופה שבה היה לי הכי חסר.
תמיד היית מגנה, מסבירה, רבה.
היית הכי מוצלחת בלהרחיק אותי מעצמך.
הפחדת אותי, גרמת לי להיות אחרת, כל פעם מחדש. ולא,זה דווקא
דבר טוב.
אחרי תקופה שלא דיברתי איתך, איבדתי אותך כמעט, הכל כמעט
"תמיד כמעט תחיה".
אני זוכרת ששאלת איך ידעתי את זה ואיך את זה, דווקא לא היה קשה
להבין אותך,
אבל היה קשה לקלוט אותך, היית כ"כ שונה מכל אחת שאי פעם
הכרתי,
אני זוכרת איך לא היו לי מילים כל פעם שאמרת איזה משפט שהיה
הכי נכון בעולם.
היית בדיוק מה שרציתי להיות, בכל פעם.
והרבה דמעות נופלות לתוך האמבט כשאצבעותיי עמוק בתוך גרוני,
מחפשות שם את האושר, שיבוא כבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.