לא יודעת מה לעשות
כל הראש מלא מחשבות
והרגש שם בהחבא
רוצה להתפרץ ולא יוצא

ובינתיים מישהו אחר
מחפש לו עם מי לדבר
מנסה למצוא תשובות בעצמו
דרך ספרים ושירים אך הוא לבדו

מחשבות, שאלות
ואין לי תשובה
מנסה לחפש
בדרך בלי מוצא
אולי, אולי בגלגול הבא...

מביטה על כל פרט וחושבת על הכל
האם גם שם למעלה, הוא לא כל יכול
ולבסוף, כמו תמיד, אותו התסכול
שאני כאן לבד
בכביש לא סלול...

האם הצחוק והבכי זה משהו זמני
האם יופי וכוח בכלל אמיתי
אך גם המסקנה איתי תישאר
שהחיים הם יפים -
ועל זה אין לוותר.