ישראל יוסילביץ / אהדה |
עת כוכבים בלילה בוערים,
טיפות של טל בערב חרישי
קרני השמש את הבוקר מזהיבים.
ייאוש איננו - למרות דמעה,
למרות קמטי פנים ומצח
גם לא שנים של אהבה
לא ייזכרו בלב לנצח.
עיניים אלו מזילות דמעה,
בצמרות עצים הרוח נאנחת
ושלג הראשון של חורף, נערם קמעה
והעלים של סתיו כמו ערימה של שחת.
גורל מרים ראשו, קם לתחייה
אותו לא בוחרים מתוך כאב
והמסע נמשך, נוסק בגאווה,
אך לעולם לא יישבר יותר הלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|