New Stage - Go To Main Page


זה היה יום חמישי, הלכתי לשיעור הספורט שלי.
פגשתי שם את חברי הטוב ניר, כרגיל הוא קיטר על כך שהוא עייף
ושאין לו כוח לשיעור הזה.
לא שיכולתי להאשים אותו. שיעור הספורט הזה הוא רצחני.
דבר ראשון עשינו 11 ריצות שכוללות שכיבות שמיכה, ואז 50 כפיפות
בטן, 60 טיפוסים על סולמות ולסיום, ריצה מיוזעת בחוץ.
המילים הנפלאות:"טוב, עד כאן להפעם!" נשמעו.
הלכתי לי מאושר לביתי.
בדרך ראית מעין צמח לא ברור כזה.
זה נראה כאילו שהוא גדל לתוך הביתן.
ראיתי שניר הולך לכיוון אחר.
"הי, ניר!" קראתי.
אבל הוא לא השיב. ניסיתי לקרוא לו עוד פעם אבל הוא לא השיב.
מוזר.
מוזר מאוד.

עבר עוד שבוע, והלכתי לשם עוד פעם. רגשות דיכאון מילאו את
גופי.
הלכתי למקום הרגיל אבל אף אחד לא היה שם.
שמעתי קריאות עזרה שנשמעו כמו הקריאות של המורה שלי.
רצתי מהר למקום הצעקה. ראיתי שם צמח ענקי תופס את המורה.
ראיתי שהצמח ממשי עד למרתף. ירדתי למרתף, ושם ראיתי את ניר עם
חיוך גדול וזדוני מרוח לו על הפנים.
"מה קורה פה לעזאזל, ניר?!"
"הו, ידידי הטוב יוני. הכול חלק מהעסקה."
"איזו עסקה?"
"העסקה שאני עשיתי עם הצמח!"
"מה?!"
"עשיתי איתו עסקה שהוא יבטל לי את הספורט ואני אשיג לו 2
בני-אדם לאכילה."
"אבל נתת לו רק את המורה!"
"נכון!"
"אוי לא!" חשבתי.
הבנתי מי הבן-אדם השני.
הצמח התקרב אלי.
ובלע אותי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/8/07 21:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן עמירן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה