המוני העם
צובאים
על הים
כחול
אשר
לא ייספר
גרגיריו הספוגים
ברטיבות
מי יבדיל בעין?
כי הכל
כאחד
נושק.

לוויתן פוער פיו
לשחק בו
ולבלוע
אל קרביו
אדם
והשירה מהדהדת
כאדוות וגלים
על הצוק
נשברו
אף הצוק נשבר
תחתיו
אל תהום.

עין בעין רואה
נפילה
ועוד נפילה
בריכה מלאה
בסחי
שפשט וגדש
את הסאה
שוחה כגולם
ברקב
מתגולל אנה
ואנה
בתוך סוכתו
של לוויתן
עד אשר
יפעל פעולתו
גלגול של
עדנה.

עתה עת
אדנות
לעופף כפרפר
משולהב
מרפרף
בתחילת חייו
מניפותיו פרושות
צבעוניות

נוסק

לערוב ימיו

            כי ימינו
כערב
             ייתמו.