בעולם יש כל מיני חמאות,
חלקן רזות חלקן שמנות.
אך בסופו של יום
כולן נמסות ובכיף נמרחות.

יש מי שנמסה ממגע אדם.
אחרת מתמוססת בחום השמש שלא ידם.
יש מי שמתמוגגת לזיכרון ישן
ויש את זו שממס אותה חיוך של ילד קטן.
יש כאלה שקרומן עבה והן להמסה קשות.
ויש את אלה שמיד מגיעות רכות ובקלות נמרחות.
בסופו של דבר, בסופו של יום
כולן נמסות ובכיף נמרחות.

ורק צריך לדעת איך לכל אחת לגשת,
יש לדעת מאיזה חום כל חמאה מתרגשת.
יש לדעת את המינון המתאים
שלא לחרוך חלילה את מה שהתחיל.