|
[שיר קשה. לא ממליצה להיכנס לבעלי לב רגיש. אני רצינית.
מוקדש לכל הנפגעות מינית, למען לא ישתקו.]
רצחו לך את הלב
שיחקו לך עם הגוף
נגעו איפה שכואב
אמרו שזה דחוף
שחקו את נשמתך
הרסו את החיים
אמרו זו אשמתך
כי עשית דברים רעים.
אהבו את דמעותייך
רדפו את פרטיותך
בתוך ים שאלותייך
לא מצאו את תשובתך
חתכו לך את האושר
המציאו אושר ממוסחר
פוררו לך את היושר
כאילו אין מחר.
כתבו לך מכתבים
חיבקו כשהסתכלו
אמרו שאוהבים
ואסור שיגלו
כי את ילדה קטנה
פחדנית שלא יודעת
קראו לך לא מבינה
כי לא נתת לגעת.
ביקשו לא לצרוח
והמשיכו ללטף
ולך קשה לברוח
מכאב גדול רודף
גם הכאב כבר לא שלם
כי רמסו לך אהבה
זה כנראה לא משתלם
להיות ילדה טובה.
סתמו לך את הפה
גם כשהמשכת ליפול
וכשנפלת הרבה
השתיקו את הקול
ואת ילדה קטנה
מכירה את החוקים
כמעט ומוכנה
לתת עצמך בלי פקפוקים.
כי רצחו לך את הלב
ועם גופך שיחקו משחק
ואת יודעת שמזמן כבר
העולם הזה
נדפק.
24.06.03 |
|
|
"גם לכתוב 'סוף'
בסוף זה מיותר"
מתוך הספר:
"מאה משפטים
במתיים ששינו את
פני ההיטוריה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.