שני עמים במדינה קטנה,
רבים על עוד פיסות של אדמה.
השקפות ואידיאלים, רצון משותף לחיות
בדרך ארוכה של מכשולים ובעיות.
איש במחסום, ואיש במגדל - מה מפריד ביניהם, אם בכלל.
שניהם רוצים קצת חופש, שניהם רוצים קצת דרור,
שניהם סובלים בחושך ובלילות בקור,
אחד חובש קסדה - לשני יש אפודה,
לאחד בווסט מטען חורג, לשני בתיק מטען הורג.

כולם יצאו הביתה, ורק אני נשארתי פה לבד.
קם בבוקר לאותה מציאות שאין פה אף אחד.
מתעפץ לי בעמדה, וחורט על החלון,
למה אני פה, ולא בבית מלון.

כי את החופש בנאדם - קונים אותו בדם.
בשבילו אתה יכול לא לשתות לא לאכול
וחוזר למציאות - אני כונן על אלונקה.
למיטה רוצה לחזור, לישון שם לדקה,
מוקפץ לעוד אירוע, ולתחקור עם השב"כ,
וכבר עולה עוד בוקר, עם סופות חול ואבק,
עם רעל בעיניים, ורעל בנשמה,
חוזר מעוד קרב על פיסה של אדמה.
                                                           
                           
                                    25.05.06 - לפנות בוקר;
                                   ארבע בערך במגדל השמירה,
                                        עמדת כר"מ, הר-מנוח
                                         חנץ', מת"ק חברון.