אני כל יום מנסה לשכוח
איך הוא אלי פרץ בכוח
גוף כבד גוער מעלי
חום הבל זר מרטיב את פני
חושקת שפתיים
עוצמת עינים
מחכה שזה יחלוף
בטוח עוד מעט יהיה לזה סוף
חווה כל יום מהתחלה
את אותה חוויה מסריחה מגעילה
הזכרון לא נשטף עם השנים
הוא מבקר ברגעים הכי לא נכונים
מרגישה שאין עתיד שאין הכוונה
ואני תקועה באותה התמונה
מייחלת שכל זה כלל לא היה
ושוב אהיה נערה פתיה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.