כשהוא חיבק אותה הוא העביר בה צמרמורת שהיא מזמן שכחה להרגיש.
זו הייתה שנה בודדה אחת יותר מדי והוא סך הכל חיפש נחמה.
הוא חיבק אותה בידיו הגדולות. עטף אותה לתוכו כדי שתבלע.
היא נשמה את החזה שלו, והרגישה שוב שהוא ישמור עליה מכל דבר -
ושרגעים כאלו יימשכו לנצח.
הוא ליטף את שיערה וקרא לה "מותק". הוא אפילו קנה לה אייס-קפה
ב'ארומה' והשקיע ברוגעלך.
הוא אמר לה שהוא יאהב אותה לנצח.
אחרי טקס החיזור שהיא סירבה להכיר, הוא משך אותה לפינה חשוכה
ונישק אותה על הפה.
אסור בפומבי והיא כבר הבינה למה.
פעם היא עוד ביקשה שיסביר, בסופו של דבר היא התבגרה להבין.
עכשיו היא בת 17.
הם עוברים לבית שנשאר ריק.
הוא מפנה לה את הצוואר כדי שתנשק גם אותו, והיא מכסה אותו
בשפתיה המתוקות.
הוא טועם אותה שוב ויורק. הוא שונא קפה, ועם זאת מפוצץ אותה
בקפאין. כי מה זה כבר משנה.
אחר כך הוא נוגע בה, והיא כבר ידעה שהבטחון יעבור.
ידיו המטיילות על גופה מעלות אט אט את הרוגעלך למעלה, והגרון
נחנק מדמעות של בושה.
הוא רוצה להוריד את הבגדים שלה והיא מבקשת שלא. לא עכשיו.
והיא יודעת שהוא יכעס עכשיו. והוא גם לא מאכזב.
וכשהוא מרים את ידו או מושיט יד לחגורה [תלוי במצב הרוח], היא
ממלמלת לעצמה שירי ערש שאמא פעם שרה ומתפללת למישהו שרק יעשה
שאבא ירגע.