ראיתי ברושים זקופים
בזמן דמדומים
במשבי רוח קלילה
כשומרים ניצבים

שם איש על כתפיו
ילד מרים
ודמות אדם זקן
מתפאר בזקנו המלבין

ונער בגיל העשרה
פעם מצביע אל האופק
ופעם ידיו בכיסים

ובחור כבן עשרים
נושא עיניו מעלה
כאומר...
אלוקים אני כאן
אני לא מאמין

נושבת רוח קלילה
דמויות מדמיון משתנות
אם סופה עליהם
נעלמים כלא קיימים

ברושים בכל הגילאים

לא בשדרה מטילים צילם
על מטיילים
לא למרגלות הרים
שומרים מסחף גשמים
לא סביב פרדס מרוחות
על פירותיו מגנים

ראיתי ברושים
מכים שורשים
יד-אדם לא נגעה בם
משום כך
צמרתם בגבהים

ראיתי ברושים
חיים
בבית - העלמין.