משב של סתיו נושף בגב
וחורף אין עליו
רק אב נכנס עכשיו, ימיו שרב
מושיט ידיו קמוצות ובכפיו אכזב
גם נהי מתפתל, עלי צוואר נכרך
אדיש חונק, כמו רק עניין של מה בכך
על כף מונח
ואף לא נאנח
משב צייה שח משנתו, לא עוד דברי הגות
מילים קמולות נושרות דומעות
אילמות, כדי למות
דף חיוור נרעד אף הוא, מרוח מרטט
חולם על אות עליו תנבוט
שורה מעט לעת
אולי משב אביב יביא עליו, משא לשאת
תהלוכה של אותיות חיות ושיר בה מרקד . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.