קופסא שאיתך נפתחה, ועכשיו היא נגמרת, צעקה מיותרת
אני שם נשארת
ועכשיו שותה, לחיי הכי טוב
יודעת שזה אתה

צחוק שכמעט כמו מסמר
זה בא והולך והולך ועוד פעם חוזר
ו... כל הזמן שעובר לא עובר
והרגע ההוא, כמה הוא, כמה הוא עוד שובר

ואחרי שיש אומץ לומר מילים
להפוך כל עכבר לכמה פילים
ואחרי שיש קול ועוד כמה שירים
מישהו קרע את המיתרים

פזמון:
מה רודף אותי, מה רודף אותי הלילה?
מה לוקח אותי, ממני והלאה
הלילה

בור שנפתח מעצמו
ורצון שהוסט ממקומו
מסביב יש עיגול של אש שנכבתה
ובעיגול הפנימי עדיין... זה אתה

חושך שואל אותי, אם אולי לא כדאי עכשיו לבקש אהבה
הבטתי אל העמוק השחור וידעתי אז כבר את התשובה

וילון מרשרש לי לחדול עכשיו
אך משהו מציץ מאחוריו
יום אחד יום אחד זה בטוח יקרה
והלילה עדיין לא זה, זה לא זה

פזמון:
מה רודף אותי, מה רודף אותי הלילה?
מה לוקח אותי ממני והלאה?
הלילה

מעבר לאופק, חיים מביטים
מחכים שאצעד על שדות ירוקים
נדמה שאני כבר כמעט מוכנה
ואז מקיצה מחשבה ישנה

ועכשיו כבר הכנסתי את כל המילים
חזרה למקום שבסוף השבילים
וטעם לוואי שנתקע בגרון
הלוואי וייתן לי הפעם לישון

מה רודף אותי, מה רודף אותי הלילה
מה לוקח אותי ממני והלאה... והלאה

יד אחזה חזק בשתיקה וגם היא נשבתה
עוד שבוע אחד ואבין, כן אבין את אותה
קארמה רעה
כמה רעה היא הייתה