איכה ימשוך מכחולו על שלל גווניו

ליצור בדוק מאיירים תכול שמיו,

קיטון על מקצועותיו יסכין גם בלילה רב

מקנאת יוצר יודע נפש כל ייצוריו



איכה שלהבת ייטע בלבב

במלל ושיר ובמתק שפתיו,

בקרביו שלו תלחך אש את שדה קוציו

יוקדת בתשוקה לשרוף את שמתאבק בעפר רגליו



איכה במים חיים ישקה כמלוא לוגמיו

וברוב שרעפיו תפכה נביעת מצפוניו,

ידמה לעבד שבא למזוג לקוניו

ושפך הקיתון על פניו



איכה בציפיית מבקרי היכל יצייץ ציציותיו

ובתוך מקדש מעטים יברך על הטוב והמוטב,

בצוהר דמיונו יעלה דיוקן זקנו ותחינת עיניו

יתהה מדוע לא כילה זעמו בעציו ואבניו



איכה ביום דין יתנה להוציא ימיו ושנותיו

קלה כבחמורה ולבל תיפול שערה משערותיו,

בסתר ליבו ישלח אל המוות אותותיו

כי בקול אנקתו נפלטה גם תמצית חייו