וככלות כל הקיצים
אתה בשוטים ואני משלחת בך עקרבים
עד הלכתי ממך
והותרתי מאחורי  
חיים
ומתים
בגדי חמודות וכלי חמדה
זהב וכסף ואבנים טובות
רכוש גדול
ומזון רב
וכילתי לכלות חרון אפי בך
עד תום.
ניתצתי כל כביש וגשר שביל ומשעול
וחרכתי אחרי האדמה
שלא תצמיח לך דרך  
לא סדק לא חריץ לא מחילה
ולא לשון
חלקלקה
ופה חנף
לא סליחה ומחילה וכפרה
ובי חמלה
ונדרתי נדר
וכריתי לך קבר
להדיר ממך ואפילו הלך קטן של מחשבה
והנסתי עיני ומילטתי נפשי עד אדמת נוד
שאהיה לך בכייה גדולה
וחרטות רבות
לעד ולדורי דורות.
        וגם אם לא גם אם לא...    

ומתחת לפני השטח היית פגע-רע נגוע נגעים ופיך וליבך אינם
שווים, ומשקלך וחסרים רבים-רבים ומה שאין הפה יכול לספר יתמלא
במים.
והייתי כלי שרת לגחמותיך ולחלומותיך ולחטאותיך הרבים, מדדה על
רבדים מרבדים הררי חשכות ימים ולילות מצחינים נערמים פולטים
אדי רעל רעילים ומתפשטים ולופתים בגרוני, ודמים שוצפים, ולהבות
אש ותמרות עשן היו אפופות בין הכתלים.
ולוואי היה להם אוזן לכתלים לשמוע ועיניים לראות ופה לספר.

ומעל פני השטח ולמראית עין התהלכת ימים רבים ומים רבים לא יכלו
לכבות את ה'אהבה'. והיית מדשן ומדשן מרבד מרבדים בכסף ובזהב
באבנים טובות וכלי חמדה ובלשון חלקלקה ופה חנף ובגדי חמודות
ומזון רב היה  להתפאר ולהתרומם ולהשתבח בפני כל, הנה ראו
והביטו:  'גן עדן של חיים'.

ואני הייתי זועקת
הבט, ראה, התפקח, זהו גן עדן של שוטים.
הנה העוקץ והנה הדבש מונחים לפניך
שלח את עמי ואלך.
וליבו היה מקשיח יותר עוד יותר.

וכלות כל הקיצים
אתה בשוטים ואני משלחת בך עקרבים
עד הלכתי ממך
וכיליתי לכלה חרון אפי בך
עד תום.

"כן אני כבר יכול להסתכל על הכל מרחוק  
מי נשאר שפוי יותר ומי נשאר פחות...
והעיקר שנישאר שפויים"

מתוך "שפויים"  - תודה לשלמה ארצי